בלוג

עבור הילד, הציור והשירבוט מאפשרים דרכי ביטוי חופשיות, המעניקות אומץ ובטחון, ואת היכולת לסמוך על עצמו ולבנות זהות עצמאית.

מנדלה היא יצירה במעגלים. אנו תמיד מתחילים מנקודת המרכז ומשם מתרחבים במעגלים. מהבפנים החוצה. תנועה וחיבור. חיבור ותנועה. כאן נברא הקסם. תנועה רכה ומתפתלת שנכרכת זו בזו, משלימה, חוצה, רכה. מעגל.

באיזה פורמט להוציא עוד מחברת? למי לייעד אותה (הראשונה היתה לכל מי שאוהב לשרבט ומחפש תעסוקה יצירתית לידיים - ללא הבדלי גיל)? עד כמה היא צריכה להיות מהודרת לעונת עממית? מה יהיה עובי הנייר (משפיע על היכולת לצבוע בצבעי אקוורל) ? דפים תלישים או לא? ועוד ועוד.

ואני חושבת ומתלבטת עד כמה המנדלות יהיו מורכבות או פשוטות, כי אני מאמינה בפישוט ובפשטות וגם מכוונת לילדים שתחושת ההישג שהמנדלות שלי מקנות להם היא חשובה

בכלי הבטון שלה אביבה שותלת צמחים עמידים מאוד. לחלק מהצמחים יש ערך בריאותי: קקטוסים -סופגים קרינה אלקטרו מגנטית, טוב למקם אותם ליד המחשב. או סנסיווריה-צמח עמיד מאוד, היחיד בעולם שמייצר חמצן בחושך.

הציור מביא פתרון הרמוני, ומעניק סיפוק אצל המצייר. תמיד מחובר להרמוניה שבטבע. פתרון הרמוני מרפא את הבעיה. הפתרון נותן למצייר סיפוק, שמחה, השראה, זרימה, שלווה ותחושת אושר.

רוצה שאכתוב על העסק שלך כאן? טופס קצרצר מחכה לך בתוך הפוסט. נשתמע?

אני מתחילה להנחות קבוצות, בזום, של הקשבה, התבוננות והבעה תוך כדי צביעה מדיטטיבית של מנדלות. התקדמות תוך כדי תנועה, למצוא את הכח שבך.

לבחור כותרת ולחפש המחשה ויזואלית אליה או להיפך? מה נכון? האם יש כאן נכון/לא נכון? ממשיכה לעסוק בצילום רגשי.

להצלחה שלכם במציאת תפקיד משמעותי ומספק חשוב מאוד לבדוק מי אתם עכשיו? מה היה הדבר שהגדיר אותי עד היום ומה הדבר הבא אני שרוצה להגדיר לעצמי כדי לדייק את עצמי בהמשך הקריירה?

כשאומרים לי הסתגלות אני מיד חושבת על מצב שאני ממש לא מכירה, משהו חדש לגמרי שאצטרך ללמוד לחיות איתו. אני מיד מדמיינת איך זה יהיה בהמשך ואיך ארגיש כשאצליח להסתגל ובעצם המצב יהפוך ממצב שאני לא מכירה למצב מוכר שאני חיה איתו בטוב ובלי מאמץ מיוחד.

להיות, נוכחת, שלמה - כך הוצאתי את עצמי תוך חצי יום ממצב רוח לא משהו, בלשון המעטה.