10 Feb
10Feb

מכירים את זה שדברים משתנים ברגע? אז לא אספר לכם על מה שעולה לכם דבר ראשון בראש. לא קרה משהו חמור, אבל ככה זה התחיל.

קמתי בבוקר ולא מצאתי את מצב הרוח שלי. הלך לאיבוד. קפוט.

וכמה שחפרתי בזה, נהיה רע יותר.

אז הוצאתי את עצמי לקניון - לא לקניות אלא לצעוד בו (אחלה טיפ בשבילכם- כשיורד גשם נעים בקניון) ולהסניף - לראות מה חדש ולהתמלא במצב רוח כלשהו.

כנראה שמשהו הוביל אותי לקנות את הספר לילדים על גרטה - הנערה שנאבקת במגרש של הגדולים למען כדור הארץ - לנכדה שלי.

קראתי בו (אני משתדלת לקרוא לפני שאני מוסרת לה ספר שאני לא מכירה) והתמלאתי בהשראה.

ואז, בחרתי לא לעשות כלום, מול הטלויזיה. לא יודעת מה הוביל אותי לבחור בנטפליקס בסרט של (ואודות) טיילור סוויפט. תוך כדי הצפייה, תיעדתי לי את מה שאני מרגישה, והתמלאתי בשמחה ובהשראה: 

ילדה טובה, עד מתי?
צופה בנטפליקס בסרט של ועל טיילור סוויפט
"הפכתי לאדם שרצו שאהיה"
כך היא מספרת.
מגיל צעיר, שיבחו אותה על כל
התנהגות טובה.
כשלא היתה מועמדת לגראמי,
אמרה לסוכנת שלה: זה בסדר,
אני פשוט צריכה להקליט אלבום טוב יותר
ואני חושבת:
that's the spirit!
שנים של הצלחה ובדידות
ואז באה ההתפכחות:
האם מה שכל הזמן האמנתי בו, נכון?
אני צופה בה ומזדהה,
דומעת ומתרגשת איתה,
עם תמימותה, עם מתיקותה
"תקראו לזה איך שתרצו"
השמחה שלה כבר לא תלוייה באחרים.
כשאת חזקה מידי - מה קורה לשדה המגנטי שלך?
היא שואלת.
היא כותבת את נישמתה,
השראה לנערות
להן היא אומרת להגיד
"אין עוד אחת כמותי"
מפוכחת מהאנורקסיה
שנזנחה והיא זיכרון עבר שלא ישוב
ילדה טובה !
עד מתי?
"בפעם הבאה שיש הזדמנות לשנות משהו-
כדאי שתדעי מה את רוצה לומר!"
אמרה לעצמה, ועשתה זאת, ובגדול!

מכיוון שנהניתי, רף "המצב" עלה ואז, בזו אחר זו נכנסו ווטסאפים של התייעצויות מקולגות, הגיעה שיחת טלפון עם "הצעת עבודה" קטנה, ונשלחה לי הסקיצה של העימוד של הכריכה של החוברת "יומן צמיחה" שהמנדלות שלי תופענה בו.

מה לדעתכם היה "מצב" הרוח שלי בסוף היום?

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.