ביתי הוא מבצרי

תקופה קשה עוברת עלינו בשבועות האחרונים, ואחד ההיבטים שלה הוא הכורח להישאר בבית, ולהישאר, ולהישאר. 

אז מצאנו פתרונות, כל אחד על פי אופיו ויכולותיו. ואין לדעת מתי תקופה זו תסתיים ומה יהיה לאחריה - באיזה קצב נחזור לשיגרה שהיתה לפני כן, אם בכלל, כי אולי הסתגלנו להיות בבית ולחלקנו זהו שינוי משמעותי.

ולאחר שחוויתי הנאה מושלמת משיעור פוטותרפיה וכתיבה (עליהם אפשר לקרוא כאן) עם שרית חביב שנמשך 3 שעות בזום - יצאתי מדלת הבית באותו יום לראשונה באחת בצהריים וקלטתי שלא הרגשתי שהזמן עבר, לא היה לי צורך ב"חוץ" ואני שלמה עם המצב שנכפה עלי.

התחושה הזו של "זה בסדר" לחיות ככה, הזכירה לי דעה קדומה שלי על גיקים (שניזונה הרבה מסרטי טלוויזיה) שיושבים ימים ולילות במרתף הבית וניזונים רק מתקשורת אלקטרונית עם העולם החיצון ואוכלים טייקאוויי .  ובמה אני שונה מהם כיום? 

פתאום הבנתי שהתקשורת האלקטרונית היא רק אמצעי ולא המהות. אם קושרים קשר אמיתי בין בני אדם, דרך המדיה, זה מאפשר את אותן תחושות של ערבות הדדית, דאגה, שמחה ושיתוף כמו במרחב הפיזי. (כמובן שאני מדברת על חברים, קולגות ולא על משפחה וזוגיות).

אז מה חולל אצלי את השינוי בתפישה?

התשובה שלי היא שהסתגלתי. 

אז פניתי  (בטלפון, כמובן) אל שירה רות הרפז, פסיכותרפיסטית ומנחת קבוצות, מומחית לטיפול באנשי טיפול, משפחות עם צרכים מיוחדים וצעירים בדרך לעצמאות,בשאלה - מה זו ההסתגלות הזו - איך היא קורית והאם זה טוב או רע, וזו תשובתה:

הסתגלות -  להיות בקושי או להיות בטוב באמת? 

כשאומרים לי הסתגלות אני מיד חושבת על מצב שאני ממש לא מכירה, משהו חדש לגמרי שאצטרך ללמוד לחיות איתו. אני מיד מדמיינת איך זה יהיה בהמשך ואיך ארגיש כשאצליח להסתגל ובעצם המצב יהפוך ממצב שאני לא מכירה למצב מוכר שאני חיה איתו בטוב ובלי מאמץ מיוחד.

טוב,  זה כבר אחרי שלמדתי על עצמי דבר או שניים על איך אני עם שינויים בחיים, מה עוזר לי ומה מקשה עלי.

בואו נדבר על זה קצת...

מצב שאני לא מכירה?

 בגדול אפשר לחלק את התגובות לשינויים לא צפויים במציאות שלנו לשתי קבוצות.

יהיו מי שיגיבו במבט חרד, דופק מואץ ואגלי זיעה או אולי דמעות שיזלגו במורד הלחיים: "אמא'לה! איזה פחד! אין מצב שזה קורה לי עכשיו!".

ויהיו אלה שאצלם נראה ברק בעיניים וחיוך מתרחב : "מצב שאני לא מכירה?! המממ... איזה כייף, משהו חדש! יאללה, בוא נראה אילו הפתעות יש פה בשבילי...".

כך או אחרת, כשאנחנו מזהים מצב חדש, לא מוכר, שעדין לא התמודדנו איתו בעבר, תמיד תהיה תגובה רגשית שמובילה להתנהגות בהתאם למחשבות שעולות.

ההתנהגות הזו יכולה להיות התנהגות מתנגדת או התנהגות מסתגלת. ככל שההתנהגות תהיה בעלת מאפיינים הסתגלותיים כך תשתפר ההרגשה שלנו ונוכל להפיק יותר עניין, תועלת והנאה מהמצב החדש.

אז מהי הסתגלות בעצם? 

להסתגלות טובה יש כמה מרכיבים. ראשונות יהיו ה"אנטנות" שלנו, אותו חוש שמזהה שקורה פה משהו חדש, שהתנאים השתנו.

אחריהן מגיע הראש שאומר לנו: רגע, אם התנאים השתנו, כנראה שלא אפשרי או לא כדאי להתעקש להמשיך כמו קודם. (כי זה כמו "לדפוק את הראש בקיר". לקיר זה לא מזיז ולראש זה כואב...).

אחרי ההבנה שמשהו בהתנהלות שלי אמור להשתנות, אז אפשר להתחיל בהתארגנות.

ומכאן מתחילה דרך מרתקת של ניסוי וטעייה, של בדיקה רציפה של מה "עובד" ומה פחות. ההמשך יהיה התנהלות בתוך המציאות שכעת כבר אינה חדשה ובעצם הפכה למוכרת ואנחנו יכולים "להתאמן" ולחזק את ההתנהגות החדשה שסגלנו לעצמנו.

זה באמת כל-כך פשוט?

 נשמע פשוט? אז זהו, שזה קצת יותר מורכב וכמובן מושפע מתפיסת העולם הבסיסית של כל אחד כלפי עצמו, כלפי העולם, הציפיות שלנו מהחיים ועוד ועוד ובכל-זאת, זה גם לא ממש מסובך.

לכל אחד מאיתנו יש מאגר חוזקות אישיות שעומדות לרשותו כל הזמן ובעיקר בהתמודדות עם האתגרים המיוחדים שבחיים. ביניהן יש חוזקות שקשורות באופן מיוחד להסתגלות. למשל:

אומץ - המוכנות לנסות ליישם פתרון בלי לדעת מראש אם נצליח.

אמונה – הידיעה שאנחנו מסוגלים להצליח במשימת ההסתגלות.

אופטימיות – גישה חיובית לחיים. הידיעה שבכל מצב תמיד יש משהו טוב עבורי. משהו מעניין, מסקרן, משהו שאפשר ללמוד ממנו, לצמוח וכמובן ליהנות ולשמוח.

וכמובן, גמישות מחשבתית - היכולת להמציא כל מיני פתרונות ורעיונות חדשים, לבחור מתוכם מה מתאים לי עכשיו בידיעה שתמיד יש לי האפשרות לעשות בחירה חדשה.

ומה הכי חשוב?

 הכי חשוב לזכור שהסתגלות לא קורית ביום אחד. הסתגלות היא תהליך הדרגתי של שינוי בהתנהלות שלנו אל מול הנסיבות. היו סבלנים לעצמכם. הרשו לעצמכם לנסות ולשים לב מה "עובד" ומה פחות. בסופו של דבר הסתגלות נועדה לאפשר לנו לחזור ולהרגיש בטוחים ואפילו למצוא במצב החדש יתרונות והזדמנויות חדשות.

כשתיכנסו לאתר של שירה https://shirarutherapy.co.il/  תוכלו לבקש ממנה שלוח לכם מדריך במתנה: “האוצר שבתוכי”- המדריך לזיהוי החוזקות והעוצמות שבך.

אז איך אתם עם הסתגלות?

איזה תכונות מאפשרות לכם להסתגל יותר טוב ואיזה אולי מפריעות לפעמים?

אשמח לשמוע את נקודת המבט שלכם, כיתבו לי. חוה לוי - מסתגלת למצב.