כותבים למגירה?

כותבים למגירה?

אני לא, כי אני מציירת למגירה. אבל אני מאמינה גדולה במשפט "אף פעם אל תגיד אף פעם". אז מי יודע.

ומי שכותב, ורוצה לשתף עוד אנשים, מחפש את הדרך הכי טובה. להקריא בערבי שירה? להפיק אוגדן כדי לשתף את החברים הקרובים או לשאוף לשתף את כל העולם ואשתו? או משהו באמצע?

והוא גם רוצה להשאיר זיכרון, מורשת, השפעה, השראה.

למה כל כך מעט אנשים מוציאים לאור את כתביהם?  משאירה לכם לחשוב מה לדעתכם מונע מהם לעשות זאת.

ומי שכן מוציא לאור, צריך לגייס המון אנרגיה, משאבים כלכליים ואמונה בעצמו- כדי להגשים חלום.

מכירים מישהו שכותב למגירה ורוצה להציץ לתהליך ההפקה?

ספרו לו על חגית אריאלי שיינפלד, שעברה מסע של צמיחה וחוותה מינעד רחב של רגשות תוך כדי ריפוי עצמי ממחלה. חגית חשה שביטוי בכתב מעצים אותה ויכול להעצים ולתת ביטוי לרגשות של אנשים נוספים. וזה מה שחגית מספרת על עצמה ועל המניעים שלה לכתיבה:

"מה שחשוב לי באמת הוא להעביר את המסר שמחלה יכולה להיות מקור לצמיחה וגדילה. ושתהליך תרפויתי יכול להיעשות באמצעות כתיבה.

כי הרבה פעמים מחלה היא סוג של שבר. היא מלווה בתחושה ש"הגוף בגד בי". כך הרגשתי אני כשהתפרצה אצלי המחלה בבלוטת התריס (האשימוטו).

אבל בתוך הקושי והתסכול, הצורך בשינוי ותחושת אובדן השליטה על החיים, גיליתי שמחלה הרבה פעמים היא סוג של מתנה.

ושלי העניקה לי לא מעט מתנות. בזכותה עשיתי שינוי באורח החיים שלי. שיניתי קריירה. התחלתי לטפל בעצמי אבל גם באנשים אחרים. היא חשפה אותי לתרבויות וגישות שונות לחיים. ובעיקר -

היא לימדה אותי כמה חשוב להשמיע את הקול שלנו בעולם. את הקול שלי. דבר שרלוונטי במיוחד בהקשר לבלוטת התריס וצ'אקרת הגרון.

ואז התחלתי לכתוב. והמילים נבעו ממני כמו מעיין. והרגשתי איך הן נותנות לי כוח ונחמה.

ומאפשרות לי לעבד רגשות. והבנתי איזו עוצמה יש לכתיבה ולאמנות ויצירה בכלל.

ומתוך התהליך הזה נולד ספר השירים שלי שהפך להיות תחנה משמעותית במסע הריפוי של בלוטת התריס שלי - כמטופלת וכמטפלת.

אז מה אני רוצה שתיקחו מהסיפור שלי? מספר השירים? מהפרוייקט הזה של "שירים מן הבקתה"?

-אומץ להשמיע את הקול שלכם וללכת עם האמת והדברים שאתם מאמינים בהם עד הסוף.

-אמונה שהכול אפשרי אם רק רוצים.

-נכונות לשינוי באותם מקומות בחיים שלכם שדורשים גישה אחרת.

ואם אתם מרגישים שעדיין לא הבשילו התנאים עבורכם, מוזמנים להצטרף למסע שלי ולחלום יחדיו."

והנה דוגמא (היה לי קשה מאוד לבחור מתוך השירים):

מחיר האהבה

הָלַכְתִּי לָרוֹכֵל וּבִקַּשְׁתִּי לִקְנוֹת אַהֲבָה.

אֵיזוֹ אַהֲבָה תִּרְצִי, הוּא שָׁאַל.

אֵיזוֹ אַהֲבָה יֵשׁ בַּמְּלַאי? תָּהִיתִי.

יֵשׁ אַהֲבָה עַל תְּנַאי

וְאַהֲבָה אַפְּלָטוֹנִית,

אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בַּדָּבָר

וְאַהֲבַת נֶפֶשׁ,

אַהֲבָה עִוֶּרֶת

וְאַהֲבָה נִכְזֶבֶת,

אַהֲבָה חָפְשִׁית

וְאַהֲבָה חוֹנֶקֶת,

אַהֲבָה לֹא מְמֻמֶּשֶׁת

וְאַהֲבַת חִנָּם,

לְכָל אַהֲבָה יֵשׁ תָּג מְחִיר.

כַּמָּה תִּרְצִי לְשַׁלֵּם עַל אַהֲבָה?

אֵין לְךָ מָה שֶׁאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת, עָנִיתִי,

וְהָלַכְתִּי לְחַפֵּשׂ קְצָת אַהֲבָה עַצְמִית.

אני מאמינה גדולה בלעבור למדיה דיגיטלית לצורך קריאה של חומר מקצועי וספרות, אך ספר שירה הוא ספר שמעיינים בו שוב ושוב ושוב ומשתהים, כאמור, ואולי יש ביניכם שמסמנים לעצמם שורה או שתיים מתוכו?

לכן אני כן ממליצה להיכנס לקמפיין הגיוס מימון של חגית שנמצא בעיצומו, ולהזמין לעצמכם ספר או כל תשורה אחרת, כי חגית היא מטפלת איורוודית ויש לה מבחר מרשים של הצעות, בתוך הקמפיין.

ושם, מי מכם שכותב למגירה, יוכל לקבל השראה איך מוציאים לפועל חלום.

עם חגית אפשר גם ליצור קשר טלפונית: 052-834-4741 

או במייל:  hagitas7@gmail.com  ובפייסבוק: Hagit Arieli-schonfeld

בהצלחה לחגית, ואשמח לשמוע מי מכם בשלב הכתיבה למגירה ומי כבר התקדם והוציא לאור?

חוה לוי, עוד נקודת מבט.