מה זה הגריד הזה?

אתמול ישבתי עם נכדה בת 10 לארוחת צהרים. סולו אני והיא. 

מפגש כזה שבו תשומת הלב שלה תהיה מלאה בשיחה איתי ישר מוציא ממני שאלות גדולות.

אז שאלתי: "מה החלום שלך?"

היא שלפה חלום ישן: "לגור בקרוואן". היה מעניין לשמוע שהיא משמרת חלום ישן ונצמדת אליו- סימן שחשוב לה.

ואז היא החזירה לי את אותה השאלה (לומדת מהר הנכדה הזו, נכון?)

התחלתי לגמגם כי לא הייתי ערוכה לשאלה, אז שלפתי חלום שמתחיל להתגשם- להגיע אל הורים ומורים של ילדי קשב וריכוז כדי ללמד אותם שאפשר להעצים ולהרגיע ילדים עם קשב וריכוז באמצעות צביעת המנדלות שלי.

ואני מסבירה לה שיש לי גישה שאומרת שדווקא כן לצאת מהקווים, כן לתת להם הזדמנות לביטוי עצמי וכן להחמיא על התוצאה ולתת להם זמן הרהור ושקיעה בחלומות שלהם, כשהם צובעים.

ואז שקעתי במחשבות על הגישה, ועל זה שאני רוצה להשקיע יותר בפירסום החלום שלי והנה אני מביאה לכם קצת ממנה:

איך מלמדים ילד ליצור לעצמו דגמים לצביעה? משתמשים בגריד של נקודות כפי שהכנתי בחוברת "לצאת מהקווים" או בדף משבצות חשבון.

כשהסברתי את הרעיון הזה להורי קשב וריכוז הוא התקבל בהתלהבות, ואני מחכה לקבל מהם עבודות (מאוהבת ביצירות מקוריות של ילדים).

תרצו לנסות? שילחו לי עבודות שלכם. לכל אחד יש את נקודת המבט שלו.

חוה לוי - מנדליסטית ומנחת קבוצות להורי ומורי ילדים עם קשב וריכוז.