חשיבותו של עידוד

ישנם ילדים רבים שמרגישים שיש להם רעיון גאוני שיכול לשנות את העולם. בפוסט הזה, נבין איך אנחנו נוטלים חלק בעידוד ילד כזה, שיש לו את הגישה המיוחדת הזו ואת המומחיות ליצירת דברים מדהימים. הוא ממציא את המכונה הזמנית הראשונה בעולם, שמאפשרת לאנשים לנסוע בזמן ולהתחבר לתרבויות משונות במהלך ההיסטוריה.

מכירים ילד/ה כזה/ו?  יודעים מה מתבקש מהורים העוסקים בגידול של ילדים כאלה? ובאילו ילדים מדובר- שלי/שלך או ייחודיים ופורצי דרך?

מביאה לפניכם מאמר של עידית שקד, יועצת במרכז דליות:

"איך מגדלים ילדים יצירתיים, ומה הקשר בין זה להצלחה בחיים?

יצירתיות, מתרכזת בדרך, בניגוד לתוצאתיות שמתמקדת בתוצאה (“העיקר שסוף סוף תעבור את ה-60!”). ילד עם ראש יצירתי ידע לגייס נחישות לגשת שוב ושוב למבחן, שתוצאותיו כמעט ידועות מראש, אומץ להתיישב מול דף השאלות, לאור ניסיון העבר הכושל, יכולת לחפש דרכים אחרות לפתור את הבעיה, וחוכמה להרגיש משמעותי למרות כל הכישלונות. 

יצירתיות- זה לא רק עבודות יצירה. חשיבה יצירתית עוזרת לפתוח את הראש, להיות גמישים ולגלות דרכים שונות לפתרון אותה בעיה. בקיצור -חשיבה יצירתית היא המפתח להצלחה.

אז מה עושים ?

מבינים ששיעמום זו לא מילה גסה: הצורך שלנו למלא להם את החלל בפעילות ובחברה כבר בגיל ינקות, מונע מהם את היכולת להתרכז בדבר אחד, להתעמק וללמוד אותו. מה שנראה לנו כוואקום מבהיל, עבורם יכול להיות שעת חקר: איך הפרווה של נבי ארנבי רכה יותר מהבד של כדור הספוג, מהיכן יוצאות הידיים, ואיך הכתום של הכדור שונה מהכתום של הארנב?  

מעודדים חשיבה מחוץ לקופסה: הילד בוחר סוף אחר לסיפור? רוצה ללכת לגן עם גלימה של סופרמן? ממציא חוקים חדשים לטאקי? צובע את השמים בצהוב? תתעניינו, נסו להבין, אל תבטלו. כשיש יותר מדרך אחת לצבוע את השמים, מגלים גם יותר מפיתרון אחד לבעיה. אולי הדרך שהוא בחר – שגויה, אבל הילד יגלה שהדרך אינה טובה, ולא הוא עצמו. לחיי השמים הצהובים !

אתה כבר גדול… עודדו אותם לשחק בכל גיל, ליהנות ממשחקי תפקידים, לשחק במשחקים של האח הקטן. אין גיל לדמיון, וכל ניסיון לתחום אותם (“זה לא בשבילך, זה לקטנים/ לגדולים), פוגע בחשיבה היצירתית ובהתפתחות הדמיון, הסקרנות והלימוד הטבעי.  

לומדים לגלות סקרנות- העניין שאנו מגלים, יהפוך עם הזמן לקול הפנימי שלהם ויניע אותם: מעניין איך הצלחת להדביק את הגג / בוא נבנה מכונה שתצליח ל…… / איזה צבע לדעתך יכול להתאים לרגש הזה? הביטחון להתמיד במשימה יגיע מההתמקדות בתהליך, ופחות בתוצאה (למרות שסיכויי ההצלחה יעלו גם הם כפועל יוצא מההתמדה) .

מודלינג! – שמשו דוגמא, הראו להם כיצד אתם מציפים אפשרויות שונות לאותה בעיה (אין לי סלסלה אז בוא נשטוף קופסת גבינה ריקה ונצבע אותה). חפשו דרכים לגוון את הישן והמוכר (איך לדעתך אפשר להכין חביתה מרובעת?), ערבו אותם בתהליך פתרון הבעיות: שבו יחד לסיעור מוחות בריא, העלו רעיונות (מטורפים ככל שיהיו) לבעיה קיימת, ואחרי כן “תדוגו” את הרעיונות שהכי נראים לכם.  

תחי הפשטות- אז נכון שישנם משחקים נפלאים ותוכנות מעשירות, אבל… כולנו זוכרים את הקטנצ’יק שיושב על רצפת המטבח ומשחק בסירים ובמחבתות. היכולת המופלאה שלהם לראות בסיר – כלי תיפוף, בכוסות הפלסטיק- משחק קוביות ובגיגית – ארמון דמיוני, זו בדיוק היכולת שצריך להמשיך ולטפח, זו אותה היכולת שתעזור להם להעסיק את עצמם במקום לצעוק: “אמא משעמם לי!”

תחי הטעות ! חשיבה יצירתית משמעה להתייחס אחרת לכישלונות, למסגר אותם מחדש, באופן שלא יפגע במוטיבציה: “נזהרתי מאד ובכל זאת כל הבנין התפרק. אני אנסה לעשות בסיס רחב יותר מקוביות”. כלומר- המסקנה אינה להפסיק לנסות, אלא לנסות אחרת.

צמצמו את פעילות משטרת הגבולות– אנחנו נוטים להאמין שגבולות נוקשים וברורים יעזרו לשמור על סדר ומשמעת בבית. נסו לצמצם את הגבולות למינימום ההכרחי וגם אותם לאכוף יותר בגזרת הערכים והמוסר (בבית שלנו אין אלימות / אתם יכולים להשתולל כל עוד זה לא פוגע באחד מכם או ברכוש). חינוך ליצירתיות, מצויינות והצלחה, מתחיל בצמצום הגבולות לתחום האתיקה והיחסים. כך נעודד אותם להפעיל שיקול דעת, להגדיל ראש ולראות מעבר למה שנאמר."